כדי למצוא את משרדי מועצת יש"ע בירושלים צריך מישהו שיראה לך את הדרך אך כשנכנסים למשרד הקטן והשקט ברמות-אשכול בירושלים ועומדים מול דגל ישראל שבמרכזו המילה "ריבונות" מבינים היטב את הדרך שנסללת מהמקום הזה – שמי שעומד בראשו בחצי השנה האחרונה הוא ראש מועצת קדומים חננאל דורני.

דורני הוא איש שיחה רהוט. חזונו העיקרי הוא הגעה למיליון תושבים ביו"ש תוך 10 עד 12 שנים לצד החלת הריבונות והחוק הישראלי על שטחי יהודה ושומרון. צעד שמקבל ביטוי בשיח הישראלי בעת האחרונה.

חזון המיליון והחלת הריבונות

"על פי היכרותי עם הישובים והתכניות הקיימות ככל שהמצב מול הדרג המדיני יישאר כמו שהיום – ונשפר אותו – יחד עם הגידול הטבעי זהו יעד אפשרי להשגה" הוא אומר על הניסיונות להגיע למיליון מתיישבים ביו"ש. "להגיע למיליון תושבים ביו"ש, זו התשובה למי שחושב שתקום פה מדינה פלסטינית. אי אפשר לבטל מיליון תושבים וגם לא חצי מיליון שמתגורר היום ביו"ש" הוא אומר וסבור כי יש יישובים שצריכים לקבל מעמד של יישובים עירוניים.

בנוגע להחלת ריבונות, אומר דורני: "תפקידה של מועצת יש"ע מבחינה אידיאולוגית הוא לשמר את ההתיישבות, לבסס אותה ולהבטיח שהאחיזה שלנו בארץ תהיה יציבה וברורה. פועל יוצא של העשייה בשטח והמאמץ להגיע למיליון תושבים, זה נושא הריבונות".

"בלי להציב גבולות" | דגל הריבונות במשרדי המועצה

"להחיל את החוק הישראלי ביו"ש – בלי להיכנס כרגע לגבולות אלא רק להציב את זה כיעד עיקרי למימוש בשטח בעתיד הקרוב" אומר דורני. בעיניו, זה נשמע פשוט: "בעיניי החלת ריבונות ביו"ש זה דבר פשוט. לפני עשור ריבונות ישראלית ביו"ש זה היה נשמע הזוי ולא רלוונטי- עכשיו זה חלק מהשיח הציבורי".

היער האנגלי

יודע כל מי שמאזין לרדיו קול-חי ויש לו קרובים מתיישבים כמה קשה להניע את גלגלי הבירוקרטיה ביו"ש ובערים החרדיות שנכללים בתחום המוניציפאלי שבאחריות מועצת יש"ע והתהליכים המייגעים שעלולים לייאש ראשי עיריות ורשויות מקומיות באים לידי ביטוי בדוגמאות רבות שאחת מהן עושה כותרות לאחרונה: העיכוב המתמשך בהקמת אזור התעשייה הסמוך לביתר – עילית בשטח המכונה "היער האנגלי".

על בעיה סבוכה זו יש ליו"ר מועצת יש"ע הסבר מנומק היטב שמדגיש את האבסורד והקושי בכפיפת ההתיישבות לחוקי הצבא ומערכת הביטחון במקום לחוקי המדינה: "לגבי "היער האנגלי" בביתר – יש בעיה הזויה שטרם נפתרה בפעימה הזאת מסיבות של התעסקות הדרג המדיני בריבוי טקסים של העברת שגרירויות זרות לירושלים ובראשן שגרירות ארה"ב – ונקווה שנצליח לפתור את הבעיה הזאת בפעימת אישורי הבניה הבאה".

"הבעיה של היער האנגלי זה שהוא לא "צמוד דופן". ממתי איזור תעשייה הוא "צמוד-דופן"? מאז שרה"מ והקבינט הציבו תנאי שתכניות בניה לתעשייה יאושרו בתנאי שהן קרובות מאד לישוב-קיים. כרגע ההתגברות על התנאי הזה לא בוצעה מסיבה טכנית של לוחות זמנים – ואני מקווה שבפעם הבאה נצליח לתקן ולאשר זאת כי זה לא הגיוני שבגלל שאזור התעשייה גם "היער האנגלי" גם "בוסתני חפץ" בקרבת הישוב אבני-חפץ בשומרון ועוד אזור תעשייה אחד או שניים שמחכים לאישורים. הם לא "צמודי-דופן" לבתים ולא צריכים להיות צמודי-דופן לבתים אני מקווה שנוכל להכניס אותם לתכניות פעולה לביצוע בעתיד. הקבינט קבע את התנאי הזה של "צמוד-דופן" אחרי עידן אובמה ללא תיאום עם האמריקאים. הכוונה הייתה להגביל באיזשהו אופן את הבניה בישובים. זו הגבלה שקיבלנו שאנחנו לא אוהבים אותה ולא מסכימים לה- ואנחנו עוסקים בזה כדי לשנותה".

כיפה על המפה

רבות דובר ונכתב בעבר על קשרי הציבור החרדי למפעל ההתיישבות אך בראיון הזה שמעתי מיו"ר מועצת יש"ע דורני וסמנכ"ל המועצה וראש מחלקת הסברה יגאל דילמוני כי החרדים מהווים אחוז משמעותי ביותר בגידול הטבעי ביו"ש והערים החרדיות באזורים אלה. זה בהחלט משמעותי לגוף בתחום ההתיישבות ששם לעצמו מטרה להגיע בעשור הקרוב למיליון תושבים מכחצי מיליון כיום.

"החרדים שותפים" | ראשי יש"ע בפגישה עם נתניהו | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

יו"ר מועצת יש"ע דורני אומר כי כל רשות שמוכנה עם תכניות בניה, מקבלת יחידות דיור חדשות כולל הישובים החרדים ביהודה ושומרון אין העדפה של רשות כזו או אחרת. כל מי שעומד בקריטריון נכנס לרשימת הפעימות ורשויות מוכנות מתקדמות לשלב הבא. "הנוכחות החרדית ביו"ש ובמועצת יש"ע מורגשת והנציגים החרדים הם חלק מתהליך קבלת ההחלטות ומקבלים את כל הסיוע לו הם זקוקים בכל תחום שהרשות המקומית מתקשה לקדם בעצמה. ראש העיר החרדית ביתר-עילית רובינשטיין אמר לי: אנחנו אתכם נעשה כל שנדרש ונסייע לתמוך בדברים שבהובלת המועצה ולפנות לדרכנו כשנרצה לקדם דברים בעצמנו. הוא מגיע לישיבות המועצה כשצריך ואנחנו נעזרים בו והוא בנו", אומר דורני.

מועצת יש"ע – מביטחון לבניה

למביט מהצד נראה שלאחרונה מתעסקת מועצת יש"ע בחיזוק התשתיות הציבוריות בתחומה, בדגש חזק בניגוד לעבר שהיה נדמה כי יש"ע זה בעיקר בניה וענייני ביטחון. עם זאת, יו"ר המועצה דורני ממהר לתקן, כי בהחלט יש שינוי מגמה משמעותי בכל הנוגע לתשתיות הכרחיות וניסיון להקל על העומסים בכבישים והגישה הקלה לישובים ומהם לשאר אזורי הארץ. "קודמי בתפקיד אבי רואה, דאג לכך רבות כשהוא מדגיש שהדאגה היא לכל האוכלוסיות ביו"ש (גם יהודים וגם ערבים). ברור שחובה לשפר את התשתיות אם רוצים לקלוט באזורים אלה בעתיד מיליון תושבים ויותר. היו לנו גם משברים בעבר של מחסור במים לישובים. ויש גם את הנסיעה בשיירות – ביציאה מבנימין וכביש 55 במערב השומרון. התחלנו לעסוק בזה כבר לפני כמה שנים והוספנו תכניות לתיירות ומעבר לתחבורה ומים יש תהליכים שקורים ביו"ש לאט ולצערנו חלק מהמשרדים לא רואים את עצמם אחראים מספיק לטפל בנו כי הם מגלגלים זאת לצבא ולמשרד הביטחון. הצלחנו להבקיע את העניין הזה- יש תכנית חומש לתחבורה וכמעט כל כביש בשומרון הולך להיות מטופל בתקופה הקרובה".

"סירה קטנה" | יו"ר מועצת יש"ע וכותב השורות

דורני מוסיף ואומר כי מועצת יש"ע היא כמו סירה קטנה המושכת את הספינה הגדולה לחוף מבטחים. מניעים את משרדי הממשלה לטובת ההתיישבות. "אנחנו מזיזים תהליכים ונותנים תוקף בשמה של מועצת יש"ע לתהליכים חשובים בשל הכבוד שמשרדי הממשלה רוחשים לו. רוצים להגיע גם לריבונות וגם לחזון המיליון".

במהלך הראיון אני מעיף מבט למדף ועליו תנ"ך ובקבוקי יין מיקבי יו"ש. לדברי יו"ר מועצת יש"ע זה מצביע על נורמאליות ולגיטימיות שהיינות מיו"ש מגיעים לשולחנות בת"א וזה משנה את התפיסה הכללית: לא רק מצב ביטחוני ובניה אלא גם אתרי תיירות, יקבים, כרמים ויינות מיו"ש על השולחנות באירועים דיפלומטיים והכל לגיטימי ונכון וזה עושה טוב וחיובי כשאתה שומע את המונח יו"ש בהקשר של יין.

טרור חקלאי ותכנית מדינית

לבקשתי, יו"ר מועצת יש"ע מתייחס ל"טרור החקלאי" התופס תאוצה ואומר: "זה מצב נורא שהחל מהצתות רכוש ותבואה של חקלאים ולא ניתן להשלים עם זה. המדינה עדיין לא מתייחסת לזה כטרור- כי בעבר היו הצתות וזה היה עם מעורבות לאומנית. הטרור מחליש וזורע אימה וחקלאי זה קשה גם ככה- וחובה לחזק את האחיזה בקרקע. המדינה מוכרחה לתת גב לחקלאים שירגישו שהמדינה מאחוריהם".

ולסיום, אומר דורני בנוגע לתכנית "חכירה לדורות" שנחשפה השבוע, "מדובר בתכנית חדשה ומבורכת שמציעה קרקע לחכירה לעתיד ואני רואה בזה משהו חיובי מאד .זה משקף את מאמצינו להמשיך לבנות בהתיישבות ולהתקדם להחלת ריבונות ביו"ש". במסגרת התכנית יוכלו יישובים לחכור קרקעות מדינה לבניה והתיישבות גם במקומות מבודדים.